כתוב בפרשה: "וַתֵּרֶד בַּת-פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל-יַד הַיְאֹר וַתֵּרֶא אֶת הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף וַתִּשְׁלַח אֶת-אמֲתָהּ ותִַּקָּחהֶ" [ב, ה]. פירוש ראשון ל"אמתה" זו שפחתה, כלומר, שלחה את השפחה שלה. ופירוש שני ל"אמתה" זו ידה, כלומר, שלחה את היד שלה ולקחה את התיבה. לפי המדרש – היד שלה התארכה וככה היא הצליחה לשלוף את התיבה ולהציל את משה הקטן.

נשאלת השאלה למה היא בכלל הושיטה את היד אחרי שהיא ראתה את המרחק של התיבה ממנה. הרי היא ידעה שאין בכוחה להגיע לתיבה.

התשובה היא שאדם צריך לשלוח את ידו. אמנם אין לסמוך על הנס, אך אין פטור מעשייה, אתה תעשה את שמוטל עליך בתוך מסגרת הכוחות שלך ואת היתר, מה שאינו בתחום האחריות שלך, לזה כבר ידאג האלוקים.
שבת שלום,
חני

—

רעיון אחד מתוך הספר "שבת שלום חני" שיוצא לאור בימים אלו. בספר ליקטו בני משפחתה דברים ומאמרים שכתבה סביב פרשיות השבוע בהיבטים אקטואליים, מחזקים ומעוררים השראה. את הספר תוכלו להשיג בחנויות הספרים המובחרות או הקליקו כאן.